חתונה: משימה בלתי אפשרית?

רוצה לשתף אתכם בהתכתבות מעניינת שהיתה לי
עם בחורה מהפרויקט, שחיפשה מאמנת (נקרא לה נועה).
נועה פנתה אלי ואמרה שהיא מחפשת מאמנת תותחית,
אבל ממש ממש תותחית,
כי היא כבר עברה הרבה מאוד בחורים,
והיא רוצה עכשיו מישהי שאיתה היא תצליח למצוא סוף סוף
את בחור חלומותיה.

שלחתי לה כמה שמות של מאמנות שחשבתי שיתאימו,
וכתבתי לה "ולא להתייאש, זה קרוב בעז"ה!"
והיא כתבה לי משהו כמו: "הלוואי, זה כל כך קשה".
והיה בשורה הזאת איזשהו משהו קצת בלתי אפשרי.

וחשבתי על זה,
שלפעמים דברים שאנחנו מגדירים כקשים במיוחד -
הופכים באמת להיות כאלו.
זה סוג של נבואה שמגשימה את עצמה.
אנחנו מכניסים לעצמנו לראש שיש דברים
שהם בגדר 'חלום' ו'כל כך קשה'
ואז אנחנו באמת מרחיקים אותם מאיתנו,
כי אנחנו בעצמנו לא מאמינים שנצליח להשיג אותם.

למה? כי זה מה שהכנסנו לעצמנו לראש.
האם לעבוד 8 שעות ביום זה דבר קשה?
לא. עובדה שכולם עושים את זה.
האם לעשות תואר ראשון זו משימה בלתי אפשרית?
ממש לא. בכל שנה עשרות אלפים עושים את זה.

אז בואו נחשוב גם על חתונה במושגים כאלו.
נתחיל לשנן לעצמנו את המשפטים הבאים:
- רוב האנשים מתחתנים.
- למצוא בן\בת זוג זו משימה אפשרית בהחלט
- אפשר למצוא זוגיות בדרך נעימה וקלה.

כשנטמיע את ההבנות האלו אצלנו בראש,
פתאום הם יהפכו להיות אמיתיות.
נגלה שלהתחתן זה הרבה יותר קל ממה שחשבנו.
וסתם אנחנו נלחצים מכל דייט או שיחת טלפון.
בואו נעשה את זה טבעי, פשוט, לא מסובך יותר מדי.
החיים גם ככה מורכבים - לא חייבים להוסיף עוד מורכבות.

אם נדע להתייחס כך לנושא הזוגיות,
ונבין שהעבודה הזוגית נעשית אחרי החתונה,
וכעת צריך בעיקר פרטנר שיהיה לנו כיף לעשות איתו את העבודה הזאת
בעז"ה זה יגיע הרבה יותר קל ממה שחשבנו.

לא_לתצוגה