עליזה בן דוד
האם גירושין הם כישלון?
הזוגיות ביהדות היא לא נישואין קתוליים.
היא ברית בין גבר אישה ואלוקים.
ולברית זו יש תנאים, כל עוד "התנאים" מתקיימים הזוגיות מתקיימת וכשלא יש אפשרו לגבר ל"גרש" את אשתו ולאישה להיות מגורשת מימנו
(לבחור להיות מגורשת על ידו)
זוגיות היא "האחד"(חיבור) הכי גבוה בטבע היא צורך ולא בחירה.
זה צורך של האדם לחיבור, מיזוג, ותשוקה.
השלמת החסר הפיזי, הרגשי, והרוחני, ובכדי להקים משפחה ודור המשך.
הזוגיות דורשת בגרות מהותית מאוד גבוה, גמישות ועבודה מתמדת של שינוי, התפתחות וצמיחה.
כל עצירה במקום יוצרת קשיים, אין רגע דל, כל זיוף נגלה על פני השטח.
הזוגיות היא כמו מראה לעצמנו שמשקפת מכל הבחינות, בעיקר את מה שהיה חסר לנו בילדות. כשלא שחררנו את החוסר, את ההורים, את עצמנו מבעיות פסיכולוגיות בן הזוג יהיה "ילד" או "הורה" בזוגיות וכך גם אנו.
ככל שנממש יותר את תכונות המין שבנו זכר ונקבה בזוגיות, הזוגיות תהיה יותר מאוזנת ומוצלחת.
אם נהיה "הורים" או "ילדים" מול בן/בת הזוג הזוגיות תהיה יותר בעיתית ומלאת קשיים.
כל זוגיות מתחילה מחיבור של צורך פסיכולוגי מסוים, הרבה פעמים ש"הצורך" כבר לא קיים ה"חוזה" הפסיכולוגי הראשוני שהיה בתחילת הקשר נסדק וצריך חוזה חדש, בדרך כלל זה קורה כאשר אחד מבני הזוג מתפתח ועושה עבודה על עצמו והשני נשאר מאחור, נוצר פער והציפיות מבן/בת הזוג משתנות ולא משתוות בן בני הזוג.
קשיים שיכולים להתעורר
אין משיכה פיזית,
אין חברות, אהבה והערכה.
אחד עובד ומתפתח והשני נשאר מאחור ולא מוכן או רוצה לעבוד.
יש אדישות אחד כלפי השני (הניצוץ שהצית את הזוגיות כבה).
אחד מבני הזוג הופך להיות מובן מאיליו(נמצא בכל מצב).
שיש סבל וקושי מתמשך (למה לסבל).
שאין צמיחה, התפתחות והפריה הדדית.
שהצרכים שבני הזוג אמורים לתת אחד לשני לא מתמלאים.
שאחד מבני הזוג מפסיק להיות ילד או הורה כלפי בן הזוג והשני לא עושה את השינוי.
יש אפשרות לתקן, כשיש רצון משותף לשני בני הזוג, אפשר לחכות, להיות גמיש, להבליג, להקריב, ולוותר, כשיש שכר לעמל ויש פרטנר לעבודה,
אבל לא בכל מחיר......
פרוק הזוגיות הוא קשה לא פחות, זה פרוק של משפחה, חברה, ילדים.
לכן צריך לדעת שעשינו את הכל לפני ההחלטה לפרק.
זה לעבור דרך המון פחדים וקשיים ושבירת אידיאלים.
ותמיד אפשר להתחיל מהתחלה ולהיות מאושר אם למדנו ותיקנו את השיעור.
עליזה
לא_לתצוגה